29.1.24
יט שבט תשפד
נד
דף
א
וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ג) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. לַפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ כַּמָּה גְוָנִים, וְכֵן הוּא כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּמָּה גְוָנִים, וְכֻלָּם נְאוֹתִים וְכָךְ הֵם.
וְכָל הַתּוֹרָה מִתְפָּרֶשֶׁת בְּשִׁבְעִים פָּנִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים צְדָדִים וְשִׁבְעִים עֲנָפִים, וְכָךְ הוּא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַתּוֹרָה. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִכָּל דָּבָר וְדָבָר, כַּמָּה אֳפָנִים מִתְפָּרְשִׁים מִמֶּנּוּ לְכָל הַצְּדָדִים.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבֶּן אָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, הוּא הוֹלֵךְ לְיָמִין וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה מִלְמַעְלָה, וְרוּחַ זוֹ עוֹלָה בְרָצוֹן קָדוֹשׁ לְהֵאָחֵז לְמַעְלָה וּלְהִדָּבֵק בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא תָזוּז מִמֶּנּוּ.
וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה וְסוֹטֶה בִּדְרָכָיו, הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה שֶׁלְּצַד שְׂמֹאל, וּמְטַמֵּא אוֹתוֹ וְנִטְמָא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא) וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם. בָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ.
וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן אָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וּמוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְנִדְבָּק בָּהּ, הַבֵּן שֶׁיּוֹלִיד וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְיִהְיֶה קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת רִבּוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כ) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים וְגוֹ'.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּצַד שְׂמֹאל וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה וְנִדְבָּק בּוֹ, הַבֵּן שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה וְיִטְמָא בְּטֻמְאַת אוֹתוֹ הַצַּד.
וְעַל זֶה כָּתוּב, מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה. וּכְשֶׁהוּא בְּהִדָּבְקוּת הַיָּמִין, הִיא עוֹלָה לְמַעְלָה. וּכְשֶׁהוּא בְּהִדָּבְקוּת הַשְּׂמֹאל, אוֹתוֹ צַד שְׂמֹאל שֶׁהוּא רוּחַ טֻמְאָה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְשָׂם דִּיּוּרוֹ בְּבֶן הָאָדָם וְלֹא זָז מִמֶּנּוּ. וְהַבֵּן (ומה) שֶׁהוֹלִיד בְּאוֹתָהּ (רוח) טֻמְאָה הוּא נִהְיָה בְּנוֹ מֵאוֹתוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה הוּא אוֹתוֹ הַבֵּן.
אָדָם נִדְבַּק בְּאוֹתוֹ רוּחַ טָמֵא, וְאִשְׁתּוֹ נִדְבְּקָה בּוֹ בַּהַתְחָלָה, וְלָקְחָה וְקִבְּלָה אוֹתָהּ זֻהֲמָה מִמֶּנָּה הוֹלִיד בֵּן. בֵּן זֶה הוּא בֵּן שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה. וְעַל זֶה שְׁנֵי בָנִים הֵם - אֶחָד מֵאוֹתוֹ רוּחַ טָמֵא, וְאֶחָד כְּשֶׁשָּׁב אָדָם בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן זֶה מִצַּד הַטֻּמְאָה, (וזה) וְזֶה מִצַּד הַטָּהֳרָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁהִטִּיל נָחָשׁ אוֹתָהּ זֻהֲמָה בְּחַוָּה, הִיא קִבְּלָה אוֹתוֹ, וּכְשֶׁשִּׁמֵּשׁ עִמָּהּ אָדָם, הוֹלִידָה שְׁנֵי בָנִים - אֶחָד מֵאוֹתוֹ צַד טָמֵא, וְאֶחָד מִצַּד שֶׁל אָדָם. וְהֶבֶל הָיָה דּוֹמֶה בִּדְמוּת עֶלְיוֹנָה, וְקַיִן בִּדְמוּת תַּחְתּוֹנָה, וְלָכֵן דַּרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה.
וַדַּאי שֶׁקַּיִן הָיָה בֵּן שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ הָרָע (והבל בן של אדם) הָיָה. וּבִגְלַל שֶׁקַּיִן בָּא מִצַּד שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הָרַג אֶת אָחִיו, וְהוּא בְּצִדּוֹ, וּמִמֶּנּוּ כָּל הַמְּדוֹרִים הָרָעִים וּמַזִּיקִים וְשֵׁדִים וְרוּחוֹת בָּאִים לָעוֹלָם.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, קַיִן - קֵן שֶׁל מְדוֹרִים רָעִים שֶׁבָּאוּ מִצַּד הַטֻּמְאָה לָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ קָרְבָּן. זֶה הִקְרִיב מִצַּד שֶׁלּוֹ, וְזֶה הִקְרִיב מִצַּד שֶׁלּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, מַה זֶּה מִקֵּץ יָמִים? זֶהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר. וּמִיהוּ זֶה? מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְקַיִן מֵאוֹתוֹ קֵץ יָמִים הֵבִיא קָרְבָּן. דַּוְקָא שֶׁאָמַר מִקֵּץ יָמִים וְלֹא אָמַר מִקֵּץ יָמִין. וְלָכֵן כָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (דניאל יב) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךְ. אָמַר לוֹ, לְקֵץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵץ הַיָּמִין? אָמַר לוֹ, לְקֵץ הַיָּמִין. וְקַיִן הֵבִיא מִקֵּץ הַיָּמִים.
וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְגו'. רַבִּי אַבָּא פָּתַח (ואמר) (קהלת ג׳:כ״א) מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנִי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. הַאי קְרָא כַּמָּה גְוָונִין אִית בֵּיהּ. וְהָכִי הוּא כָּל מִלּוֹי דְאוֹרַיְיתָא כַּמָּה גְוָונִין בְּכָל חַד וְחַד וְכֻלְהוּ יָאוּת וְהָכִי אִנּוּן.
וְכָל אוֹרַיְיתָא מִתְפָּרְשָׁא בְּשִׁבְעִין אַנְפִּין. לָקֳבֵיל שִׁבְעִין סִטְרִין וְשִׁבְעִין עַנְפִּין. וְהָכִי הוּא בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה דְאוֹרַיְיתָא. וְכָל מַאי דְּנָפִיק מִכָּל מִלָּה וּמִלָּה כַּמָּה גְוָונִין אִתְפַּרְשָׁן מִנֵּיהּ לְכָל סִטְרִין.
תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאֹרַח קְשׁוֹט, הוּא אָזִיל לִימִינָא, וְאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה מֵעֵילָא. וְהַאי רוּחַ סָלִיק בִּרְעוּתָא קַדִּישָׁא לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא וּלְאִתְדַבְּקָא בִּקְדוּשָׁה עִלָּאָה דְּלָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ.
וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרַח בִּישׁ וְסָטֵי אָרְחוֹי, הוּא אַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאֳבָא דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא, וְסָאִיב לֵיהּ וְאִסְתָּאַב בֵּיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא י״א:מ״ג) וְלֹא תִטַּמְאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם. אֲתָא לְאִסְתָּאֲבָא מְסָאֲבִין לֵיהּ.
וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ אָזִיל בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה וְאִתְדַבִּיק בֵּיהּ, בְּרָא דְיוֹלִיד וְיִפּוּק מִנֵּיהּ לְעָלְמָא, הוּא מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ קְדוּשָׁה עִלָּאָה, וִיהֵא קַדִּישׁ בִּקְדוּשָׁה דְמָארֵיהּ. כְּמָה דִכְתִיב, (ויקרא כ׳:ז׳) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגו'.
וְכַד אִיהוּ אָזִיל בִּסְטַר שְׂמָאלָא, וְאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאֲבָא וְאִתְדְּבַק בֵּיהּ, בְּרָא דְּיִפּוּק מִנֵּיהּ לְעָלְמָא הוּא אַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאֲבוּ וְיִסְתָּאַב בִּמְסָאֲבוּ דְּהַהוּא סִטְרָא.
וְעַל דָּא כְּתִיב מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנִי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה. כַּד אִיהוּ בְּאִתְדַּבְּקוּת יָמִינָא סָלְקָא הִיא לְעֵילָא. וְכַד אִיהוּ בְּאִתְדַּבְּקוּת שְׂמָאלָא הַהוּא סְטַר שְׂמָאלָא דְּאִיהוּ רוּחַ מְסָאֲבוּ נָחִית מֵעֵילָא לְתַתָּא וְשַׁוֵּי דִיּוּרֵיהּ בְּבַר נָשׁ וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ. וּבְרָא (ומה) דְאוֹלִיד בְּהַהוּא (רוח) מְסָאֲבוּ אִיהוּ הֲוֵי בְּרֵיהּ מֵהַהוּא רוּחַ מְסָאַב אִיהוּ הַהוּא בְּרָא.
אָדָם אִתְדָּבַּק בְּהַהוּא רוּחַ מְסָאַב וְאִתְּתֵיהּ אִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא וְנַטְלַת וְקַבִּילַת הַהוּא זוּהֲמָא מִנֵּיהּ אוֹלִיד בַּר. הַאי בְּרָא בְּרָא דְרוּחַ מְסָאֲבָא אִיהוּ. וְעַל דָּא תְּרֵין בְּנִין הֲווּ. חַד מֵהַהוּא רוּחַ מְסָאָב וְחַד כַּד תָּב אָדָם בִּתְיוּבְתָּא. וּבְגִינֵי כָךְ הַאי מִסִּטְרָא מְסָאֳבָא. (ודא ד"א והאי) מִסִּטְרָא דַכְיָיא.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּשַׁעֲתָא דְּאַטִּיל נָחָשׁ הַהוּא זוּהֲמָא בָּהּ בְּחַוָּה קַבִּילַת לֵיהּ. וְכַד אִשְׁתַּמַּשׁ עִמָּהּ אָדָם אוֹלִידַת תְּרֵין בְּנִין. חַד מֵהַהוּא סִטְרָא מְסָאֳבָא וְחַד מִסִּטְרָא דְּאָדָם. וְהֲוֵי דָּמֵי הֶבֶל בְּדִיוּקְנָא דִלְעֵילָא וְקַיִּן בְּדִיוּקְנָא דִלְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּרָשׁוּ אָרְחַיְיהוּ דָּא מִן דָּא.
וַדַּאי קַיִן בְּרָא דְרוּחַ מְסָאֳבָא הֲוָה דְּאִיהוּ חִוְיָא בִישָׁא. (והבל ברא דאדם) הֲוָה. וּבְגִין דְּקַיִן אֲתָא מִסִּטְרָא דְמַלְאַךְ הַמָּוֶת קָטִיל לֵיהּ לְאֲחוּי. וְהוּא בְּסִטְרָא דִילֵיהּ. וּמִנֵּיהּ כָּל מְדוֹרִין בִּישִׁין וּמַזִיקִין וְשֵׁדִין וְרוּחִין אַתְיָין לְעָלְמָא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, קַיִן, קִינָא דִּמְדוֹרִין בִּישִׁין דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבָא לְעָלְמָא. וּלְבָתַר אַיְיתִיאוּ קָרְבָּנָא. דָּא אַקְרִיב מִסִּטְרָא דִילֵיהּ וְדָא אַקְרִיב מִסִּטְרָא דִילֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה וְגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, מַאי מִקֵּץ יָמִים, דָּא הוּא קֵץ כָּל בָּשָׂר. וּמָאן אִיהוּ דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְקַיִן מֵהַהוּא קֵץ יָמִים אַיְיתֵי קָרְבָּנָא. דַּיְיקָא דְּקָאָמַר מִקֵּץ יָמִים וְלָא אָמַר מִקֵּץ יָמִין. וּבְגִין כָּךְ כָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (דניאל י״ב:י״ג) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמוֹד לְגוֹרָלְךָ. אָמַר לֵיהּ לְקֵץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵץ הַיָּמִין. אָמַר לֵיהּ לְקֵץ הַיָּמִין. וְקַיִן מִקֵּץ הַיָּמִים אַיְיתֵי,